כשחיפשתי רעיון לפרזנטציה הרביעית, העלתה חברה שלי, אגם, תמונה לאינסטגרם מנדנדה שתלויה מעץ בחוף. ישר כשהסתכלתי על זה קיבלתי השראה. דמיינתי את אגם מתנדנדת על הנדנדה בחוף כך שזה יראה שהיא מרחפת. רציתי שתהיה מריחה בתמונות כדי ליצור תחושה של אופוריה. הסט הזה אתגר אותי מבחינה טכנית. הייתי צריכה לצלם במהירות תריס נמוכה מאוד, כך שנכנס כלכך הרבה אור עד שהתמונה נשרפה. היה לי קשה למצוא את האיזון המתאים בין המהירות תריס, האיזו וגודל הצמצם. קושי נוסף שהיה לי הוא להקפיא את הרקע כאשר המהירות תריס נמוכה מפני שהייתה רוח חזקה, ובתמונות אחרות שניסיתי שהדמות תהיה קפואה התקשיתי למרוח את הרקע ולהקפיא את הדמות. ניסיתי לצלם גם עם סדין כחול שיעוף באוויר, אבל יותר אהבתי בלי. לבסוף התמונה שבחרתי הייתה כאשר רואים רק את השמיים, העצים ואגם בלי החוץ עצמו. התמונה שבחרתי מחולקת לשלישים כך שאגם ממוקמת בשליש האופקי האמצעי, קומפוזיציה שמצאה חן בעיני. בתמונה שבחרתי לסדרה הסופית מחקתי את החבלים של הנדנדה בלייטרום כדי ליצור אשליה שהיא מרחפת. הדבר האהוב עלי בצילומים זה הציבעוניות של השמיים הכחולים עם הבגד ים הכתום.